וַיִּקַּ֞ח יְהוֹיָדָ֤ע הַכֹּהֵן֙ אֲר֣וֹן אֶחָ֔ד וַיִּקֹּ֥ב חֹ֖ר בְּדַלְתּ֑וֹ וַיִּתֵּ֣ן אֹתוֹ֩ אֵ֨צֶל הַמִּזְבֵּ֜חַ בימין [מִיָּמִ֗ין] בְּבֽוֹא־אִישׁ֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וְנָֽתְנוּ־שָׁ֤מָּה הַכֹּֽהֲנִים֙ שֹׁמְרֵ֣י הַסַּ֔ף אֶת־כָּל־הַכֶּ֖סֶף הַמּוּבָ֥א בֵית־יְהוָֽה׃
אהבת יהונתן
ויקח יהוידע ארון אחד ויקוב חור בדלתו. אפשר לומר רמז בזה למה דאמרי' שלשה כתרים הם כתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב שמא תאמר כתר תורה אינו כלום ת"ל בי מלכים ימלוכו ע"כ. ונראה לפרש דהענין הוא דידוע דכל דבר חשוב ויקר איננו נמצא לרוב כגון זהב ואבנים טובות וכדומיהם אינם מצוים. ומה שהוא מצוי איננו חשוב כל כך. ויש לומר בשני פנים או יש לומר דמה דאינו מצוי בעולם הוא חשוב יותר מהמדברים המצויים ולרוב חשיבתו אין זוכים בו אלא עשירים הגונים בעלי מדות טובות. וגם יש לומר דמה שהוא מצוי הוא יותר נבחר לפי שצורך העולם בו משא"כ בדבר שאינו מצוי אין צורך עולם בו ואיש משכיל יבין כי הכסף הוא יותר נבחר מפנינים מפני דיש צורך עולם בו והכסף קודם במעלה וזהו דאמרו חז"ל ג' כתרים הם וכתר תורה הוא מצוי לכל מי שירצה ולפ"ז שמא תאמר כתר תורה אינו כלום לכך אמר בי מלכים ימלוכו. ואי' שלש ארונות שעשה משה הם נגד ג' כתרים דכמו דכתר כהונה ומלכות צריך אל הכנה שיהיה מיוחס ומבית דוד והכהנים מזרע אהרן כן היו שני הארונות של זהב והפנימי הי' של עץ דבר המצוי לכל זהו היה נגד כתר תורה ושני ארונות של זהב היו משמרין אותו וכתר שם טוב עולה על גביהן. וכאן גבי יהוידע הכהן היה שלשה כתרים כתר כהונה וכתר תורה וכתר שם טוב. וכתר מלכות היה חסר וזהו כתר רביעי וזהו שרמז באומרו ויקוב חור בדל"תו הרצון בכתר ד' כי לא היה משמש עמם זה הכתר וא"ש. או יאמר דהנה הש"י נקרא שדי על שם שאמר לעולמו די. והדין אינו נותן יותר אלא מה שראוי לו וזהו ענין די. ואולם שם העצם אין לו תכלית וז"ש כל השומר שבת כהלכתו נותנין לו נחלה בלי מצרים כי שבת מכוין הוא נגד שם העצם. ולכך נותנין לו נחלה בלי מצרים וגם זהו השם אשר על המשקוף ועל המזוזות דמחוץ כתיב שם שדי הוא מענין די. ואולם תוכו רצוף אהבה דשם עצם כתוב בתוכו ואין לו תכלית. וזהו שמבאר כאן דיהוידע נתן ארון ליתן בו מעות הקדש עד בלי די ולכך ויקוב חור בדלת הכוונה שנטל נקודת האמצעי בדלית ונשאר וי"ו יו"ד מן השם המפורש לרמז דאין לו תכלית וא"ש וק"ל: